פרסומות-

נמאס לכם מהמעדנים והחוט הישנים?

חדש בתוצרת אלכסנדר גרהם בל טלפון חדשני רק ב400 פני!

                        

                           הטכנולוגיה מתפתחת-

תחנה ראשונה 1774:     

המצאת הקיטור: 

את המצאת הקיטור המציא ג'יימס וולט  בשנת 1774 באירופה. המצאת הקיטור הייתה הכוח המניע של המהפכה התעשייתית. יש הטוענים כי "מנוע הקיטור היה קרש הקפיצה של התעשייה אל העידן המודרני". 

עד אותו הזמן היה העובד מפעיל את המכונות בכוחו הפיזי או בכוחן של בהמות עבודה או בעזרת איתני הטבע - כוח הרוח וכוח המים. משום כך נהגו להקים את בתי המלאכה בעיקר בקרבת מקורות מים, נהרות ותעלות.

אולם ההישענות על איתני הטבע זימנה קשיים ואי-יציבות: לעתים היה זרם המים בנהר איטי, ולעתים לא נשבה הרוח ולא הניעה את המכונות...  

לא הרבה יודעים אבל ג'יימס וולט הוא זה שבעצם חידש את מנוע הקיטור המודרני אך מי שיזם והמציא את המנוע הקיטור הקדום יותר היה אהרון

המנוע הקיטור העתיק של האהרון 

https://www.youtube.com/watch?time_continue=4&v=QBh8cHZvE9U

המנוע הקיטור המודרני של ג'יימס וולט

https://www.youtube.com/watch?time_continue=6&v=G3Fge5QKZnI

החיים לפני ואחרי המצאת הקיטור:

 

לפני המצאת הקיטור	אחרי המצאת הקיטור
עד המצאת הקיטור הייתה הכלכלה מבוססת על עבודת אדמה ועל עבודת כפיים קשה ומאומצת יכולת הייצור הייתה מוגבלת לפני כן כל בעל מלאכה היה אחראי לייצור מוצר שלם אחד - משלב היותו חומר גלם ועד למוצר המוגמר	הכלכלה החלה להתבסס על ייצור תעשייתי, ייצור בכמויות גדולות. בעזרת מכונות בתהליך המיכון ייצרו מוצר מסוים במהירות, בכמות גדולה ובאיכות טובה ואחידה
לפני ההמצאה בעלי המלאכה  יכלו לעבוד בביתם כלי המלאכה שלהם היו קטנים וניתן היה לאפסנם בבית תעשיית הכותנה -  לפני השימוש במכונת הקיטור הייתה תעשייה ביתית ידנית ברובה	כתוצאה מן התיעוש, נעשה כל פועל מומחה לשלב מסוים, קצר וקבוע, בתהליך הייצור מכונות הקיטור החדשות, הן בגלל גודלן   והן בגלל הצורך שנוצר בתהליך הייצור  -לשותפות בין כמה עובדים, עברו לעבוד בבתי חרושת
עד אותו הזמן היה העובד מפעיל את המכונות או בכוחו הפיזי או בכוחן של בהמות עבודה או בעזרת איתני הטבע נהגו להקים את בתי המלאכה בעיקר בקרבת מקורות מים, נהרות ותעלות	לאחר ההמצאה תעשיית הכותנה עברה לבתי החרושת, וייצור החוטים הלך וגדל במהירות רבה. בעקבות המצאת מנוע קיטור חזק ויעיל השיט לא היה תלוי באיתני הטבע. על אוניות הקיטור היה אפשר לטעון מטען גדול וכבד יותר מאשר על אוניות המפרש הישנות

תחנה שנייה 1838:        

הרכבת הראשונה-

הרכבת היא כלי התחבורה המסמל יותר מכל את המהפכה התעשייתית. היא מילאה תפקיד מרכזי בהתפתחות התיעוש.
תחילה שימשה הרכבת להובלת משאות, ואחר כך גם לתחבורה.
לפני זמנה של הרכבת שימשו להובלת סחורות ולתחבורה עגלות ומרכבות רתומות לסוסים, או ספינות מפרש ששטו בנהרות ובתעלות.

הופעת הקטר הראשון פתחה עידן חדש בתולדות האנושות, ועד מהרה התגלו יתרונותיה של הרכבת. היא הייתה מהירה יותר מן העגלה והסוס, והיה ביכולתה לשאת כמות גדולה יותר של מטען – חומרי גלם וסחורות – ולהביא אותו ליעדו במהירות רבה

תחנה שלישית 1863:        

הרכבת התחתית- 

הרכבת התחתית היא אחד משכלולי התחבורה. רכבת תחתית פעלה בלונדון ב-1863 ואליה הצטרף המטרו- הרכבת התחתית של פריס. טרם הקמתו היו למטרו מתנגדים רבים שחששו לפרנסתם וטענו שהקמת המטרו יעלה הון. ביום חנוכת קו המטרו הראשון בפריס ב-19.7.1900, התקהלו המוני אזרחים לראות את האטרקציה החדשה, אך רבים מהם חששו לרדת מתחת לאדמה כדי להשתמש בפלא החדש

תחנה רביעית 1876:

המצאת הטלפון-

מכשיר הטלפון הומצא ע"י אלכסנדר בל ב-1876,בבוסטון שבארה"ב. בתחילה אפשרה ההמצאה לשוחח למרחק של קצת יותר משלושה קילומטרים  וכעבור 12 שנה כבר היה אפשר לשוחח למרחק של כ-1500 קילומטרים.

כמו אל כל חידוש, גם אל הטלפון התייחסו בתחילה בזלזול ובחשדנות. אולם יתרונותיו היו רבים והיה קשה להתעלם מהם: הטלפון קישר בין אזורים מרוחקים, בין בני משפחות שגרו רחוק זה מזה. דרך השיחה ניתן היה לקבל 


תחנה חמישית 1878:            

המכונית הראשונה-

המכונית היא פיתוח טכנולוגי של התקופה. המכונית הראשונה נבנתה בארה"ב  ב-1878 והונעה בנפט. אוטובוסים ומשאיות גם הם מונעים בנפט החלו לנסוע בדרכים ב-1904. 

הנרי פורד הקים את חברת המכוניות פורד ונודע כאחד מיצרני המכוניות החשובים בעולם.
תעשיית המכוניות הפורחת שינתה את פני המדינה המודרנית: כבישים מהירים נסללו ותחנות דלק נפתחו.


תחנה חמישית 1882-

המצאת הנורה-   

כוח החשמל  שהחליף את כוח הקיטור שינה את פני המאה ה-19. את תחנת הכוח המסחרית הראשונה נתנה זרם ל-85  לקוחות, הממציא האמריקני תומס אלווה אדיסון               (1882 ). 

עד אז הציבור השתמש בתאורת גז.
המעבר לשימוש בנורות חשמל היה מעבר קיצוני, ששינה את הרגליהם של הדורות. משום כך נקבעו ליד עמודי התאורה ברחובות שלטים לציבור:
"אין טעם לנסות להדליק בגפרור"

תחנה שישית 1884-

המצאת הטלגרף-

סמואל מורס המציא את מכשיר הטלגרף, המכשיר אפשר להעביר הודעות למרחקים במהירות גבוהה. מורס פיתח טבלת צופן מיוחדת ובה סמלים שונים. כל סמל ייצג את אחת מאותיות הא"ב או סיפרה מ- 0-9. הודעת מורס מועברת ע"י אותות חשמל או רדיו והיא נמסרת לנמען ע"י טופס כתוב או מודפס. קו הטלגרף הראשון נחנך בארה"ב ב-1884. ב-1861 חצה כבל טלגרף את האוקיינוס האטלנטי. הטלגרף הפך לערוץ תקשורת מרכזי. 

תחנה שביעית ואחרונה 1903-

המצאת המטוס הראשון-

האחים רייט המציאו את המטוס הממונע הראשון. 

בשנת 1903 הצליחו, לראשונה, להרכיב מנוע בנזין על דאון דו-כנפי ויצאו לטיסה הממונעת הראשונה בתולדות האנושות. הטייס הנבחר היה אורוויל רייט, אשר שלט במטוס בעזרת מנופים וחבלים. כשהמדחפים הגיעו לשיא מהירותם, עלה המטוס באוויר ושהה שם 12 שניות!!! באותו יום ערכו האחים ניסוי נוסף והפעם שהה המטוס באוויר במהלך דקה תמימה.
עם השנים שיכללו האחים את הדגמים ושהו יותר זמן באוויר. המרחקים והגובה גדלו ובשנת 1908 טס וילבור רייט, בגובה של 110 מטר, שעתיים ו-20 דקות.

מודעות דרושים-

מדור ספורט-

בתקופת המהפכה התעשייתית הספורט היה תחום שנשלט על ידי הגברים בהתחלה היה חסום כמעט לגמרי בפני בנשים.

הנשים לא עסקו בספורט מכיוון שלפי טענת הגברים הספורט מלווה בתכונות כגון : תחרותיות אגרסיביות כוח אחריות שהם תכונות גבריות ולכן נשים צריכות להימנע מפעילויות שהבליטו תכונות אלה

 הספורט מבטא את המעמד החברתי.

רק למעמד הבניים והעליון היה זמן פנוי וכסף לעסוק בספורט,מעמד הפועלים לא עסק בספורט הם היו עניים ועבדו קשה ולא היה להם פנאי לכך.

בהמשך הרשו לנשים, כחלק מתרבות הפנאי ,לעסוק בספורט לא תחרותי (אבל עדין עם שמלה ומחוך)       

מדור אדריכלות-

בתקופת המהפכה התעשייתית העיר התפתחה וגדלה בקצב מהיר.

הבנייה היתה מחולקת לשני סוגים.

באזור של המעמד הגבוה היו בתים מרווחים עם חדרים שמיועדים לעיסוקי פנאי כמו חדר מוסיקה, חדר ספריה  חדר לאוכל חדר ציור ואגף למשרתים של הבית אלו היו  מבנים ג דולים ומהודרים עם גינון ורחובות רחבים סביבם.

באזור של מעמד הפועלים הם חיו בעוני ובצפיפות בבתים קטנים שנבנו מסביב למפעלים,אזור המפעלים היה מלא בארובות שהפיצו עשן שחור,לא היו רחובות סלולים בנוסף לא היה ביוב מסודר ולכן היה לכלוך וזהום אוויר שגרם למחלות רבות.

בהמשך עם המצאת הפלדה ניבנו בתים אחידים קטנים וללא תשומת לב למראה חיצוני יפה רק שימושיים.

לעומת מבנים גדולים שנבנו בזכות הפלדה כמו מגדל אייפל בצרפת וארמון הבדולח בלונדון.

מדור ציורים-

תנאי החיים והעבודה של הפועלים באותה תקופה היו קשים . שכרם היה נמוך, והיו צריכים להביא אוכל לכל המשפחה

 העבודה במפעל  הייתה קשה מאוד מכיוון שהמעבידים העבידו אותם ללא תנאים שעות רבות בשכר נמוך,

בעקבות השכר הנמוך של אבות המשפחה נאלצו גם הנשים והילדים לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה.

בעלי המפעלים העדיפו להעסיק ילדים משיקולים של רווח- שכרם של הילדים היה נמוך עוד יותר משכרם של הפועלים הגברים.

ילדותם של ילדים רבים בתקופת המהפכה התעשייתית נגזלה מהם: בהיותם צעירים מאוד נאלצו לצאת לעבוד, בדרך כלל בעבודה גופנית קשה שכללה פיזיות קש מאוד כמו סחיבת אבנים וחומרי בנייה לדוגמא שלא כולם יכלו לסחוב.

רבים מהילדים נדדו בדרכים וסבלו מרעב, והיו שקיפחו את חייהם בשל תנאי החיים הקשים
 מפעלי תעשייה- מתפרות--

הילדים הועסקו בתחומים הבאים: 

-במכרות הפחם

מנקי ארובות-

הציור הבא :הילדים היו מרוכזים בקבוצות ועבדו תחת פיקוחו הנוקשה של המעסיק ,ניתן לראות שהילדים יושבים על כיסאות גבוהים ללא משענת ,רגליהם באוויר והגב ללא תמיכה , הם נאלצו לשבת כך שעות רבות ולפי התמונה ניתן לראות שכאשר אחד הילדים היה מפר את ההוראות המעסיק היה מכה אותו.

ציור 2:

הילדים עבדו בעבודות פרך, היו סוחבים ומרימים דברים כבדים.

היו סוחבים ומרימים דברים כבדים , בגלל גודלם , המעסיקים ניצלו אותם בכדי להיכנס למקומות 

מדור הרפואה והבריאות-

המהפכה התעשייתית שינתה הרבה בעולם הרפואה, הבריאות וההיגיינה.

המהפכה הביאה מגוון שכלולים לעולם  הרפואה ובנוסף לכך את התאוריות וההוכחות.  שינויים שהביאו  לגידול באוכלוסייה ולהעלאת רמת החיים ותוחלת החיים. 

מה היה המצב של עולם הרפואה  לפני המהפכה התעשייתית? איך אנשים היו מסתדרים עם כל המחלות והמגפות? תוחלת החיים  עד לתקופת המהפכה התעשייתית  הייתה קצרה, לא  היו כמעט תרופות והיה אפשר להידבק  ממחלות בכל מקום.  בתקופה זאת מפציעה קטנה ופעוטה היה אפשר לחלות בזיהום שהוביל במקרים חמורים למוות. אנשים לא ייחסו למחלות חשיבות רבה.

אחרי המהפכה התעשייתית-  תגליות מדעיות רבות אשר נוצרו כתוצאה מהמהפכה התעשייתית פרצו לעולם ושינו אותו. תגליות והמצאות כגון: חשמל וקרני רנטגן...  תרמו לשינוי בצורת  החיים של  האדם ובכללי בחברה האנושית. חיי האדם הוארכו ושופרו הודות לגילויים ותאוריות רפואיות. 

במאה ה-19  התפתחה הרפואה בצעדי ענק, עקב פתיחת מוסדות מחקר,  מכונים ומעבדות.  הוכשרו אחיות ורופאים בבית ספר מיוחדים בחינם. גילוי פעולתם של החיידקים הביא למודעות בהיגיינה.   

גילויים כמו אנטיביוטיקה וחיסונים הביאו לדרכים חדשות ויותר יעילות להיאבק במחלות.  פיתוח ענפי הכירורגיה (ניתוחים) , תרופות , אתיקה רפואית (תחום ידע פילוסופי) וגנטיקה הובילו לשינוי מערכתי  בשיטה  בטיפול הרפואי, בניהול בתי החולים  ובמניעת מחלות ומגפות.  

חיסונים- את המושג  תרכיב יצר רופא מאנגליה  בשם אדוארד ג'נר, בסוף המאה ה-18.   הביולוג והאימונולוג הצרפתי לואי  פסטר התבסס על עבודתי  של ג'נר ויצר תרכיבים נגד מחלות.  
בנוסף לכך, תנאי ההיגיינה הרבה יותר השתפרו-

·     ~השימוש בסבון היה רב יותר

·     ~בערים גדולות רוצפו רחובות

·     ~נוקזו שפכים

·     ~טיפלו באיסוף אשפה

·     ~מים זורמים סופקו לבתים

חסרונות: 

•  כל המכשירים הרפואיים גורמים לזיהום רב.
•  ממשיכות  להתפתח מחלות נוספות ואפילו יותר קשות שלפעמים אין להם תרופה. 
• אוכלוסיית העולם גדלה בקצה מהיר יותר ממה שהעולם  שלנו יכול להכיל, כתוצאה מכך, זה עלול לגרום למחסור במזון,  משאבים ושטח.

יתרונות:

•  איכות החיים של האדם השתפרה.
•  נפתחו בתי חוליים ציבוריים אשר מטפלים גם בעשירים וגם עניים.
• המודעות לחיידקים ולהידבקות למחלות  עלתה וכך בני האדם היו יותר נקיים.
• תגליות של מדענים חיסלו מחלות קטלניות שהפילו מיליונים בעבר. 

מדור פוליטי-

לפני המהפכה התעשייתית הייתה החברה באירופה מחולקת לשלושה מעמדות:
השכר הנמוך אילץ גם ילדים ונשים לעבוד במפעלים.  בשביל להגיע למצב הזה צריך לעשות מהפכה שבה מעמד הפרולטריון יהיה בשלטון, התעשייה תהיה בידיו והקפיטליסטים לא ינצלו יותר את מעמדם. לאחר שישברו את השלטון הבורגני, המהפכה תתבצע בשני שלבים

אצילים וחצר מלוכה
בורגנים יושבי העיר ואיכרים בעקבות המהפכה התעשייתית  נותרו אנשים רבים ללא תעסוקה, מכיוון שהמכונות החליפו את עבודת האדם. . בעקבות המהפכה אנשים רבים עוברים לעיר מפני ששם נמצאים המפעלים ואיתן התעסוקה. 

כן, יש מעבר מעבודה חקלאית לתעשייה.

בעקבות המהפכה נוצרים שני מעמדות חדשים: הקפיטליסטים, בעלי ההון הבורגנים והפרולטריון-הפועלים

בעלי ההון - הקפיטליסטים היו אלו ששלטו בתעשייה ובמסחר וכל שאיפתם הייתה להגדיל את רווחיהם.

הפרולטריון הם מעמד הפועלים שעבדו בתנאים מחפירים אצל הקפיטליסטים.

איכות חייהם הייתה ירודה ,ללא תנאים, תנאי תברואה קשים. הם היו בתחתית הפירמידה.יום עבודה של פועל בבית החרושת או במכרה היה של 14 ואפילו 16 שעות עבודה - בשכר נמוך ביותר ובתנאי עבודה שסיכנו את חייו ואת בריאותו. הפועלים לא היו זכאים לביטוח מפני תאונות ולביטוח בריאות, ומי שנפצע או חלה - פוטר מיד מעבודתו מבלי לקבל פיצוי כלשהו. מעסיק היה יכול לפטר פועל ללא אזהרה מראש, והפועל המפוטר לא היה זכאי לדמי אבטלה.

במפעלי התעשייה הועסקו משגיחים, אשר היו נותנים קנסות לפועלים.

סוציאליזם- תפיסת עולם הדוגלת בשוויון כלכלי.

 קמה חברה סוציאליסטית חברה שרוצה שוויון ללא מעמדות. הסוציאליסטים היו אנשים הוגי דעות מהחברה הבורגנית שטענו שיש ליצור תנאים טובים יותר למעמד הפועלים -הרעיון  היה מתבטא בכך שיתנו למעמד- תנאים טובים יותר ,ביטוח לאומי ,הגבלת שעות העבודה וקביעת שכר מינימום.

קרל מרקם -  מי הוא ?

המפורסם מבין כל הוגי הדעות הסוציאליסטים היה קרל מרקס . קרל היה פילוסוף, כלכלן, סוציולוג, היסטוריון, עיתונאי וסוציאליסט מהפכני יהודי- גרמני.

הוא כתב ספר בשם "הקפיטל" שבו ביטא את התנגדותו בצורה מדעית ומבוססת לחברה הקפיטליסטית. כמו כן הוא פרסם מכתב שנקרא "המניפסט הקומוניסטי" שבו שיתף את דעותיו ועמדותיו.

קרל מרקס לא הסכים עם הסוציאליסטים מכיוון שטען שזה לא מספיק לשפר את מעמד הפועלים הוא קרה לזה "סוציאליזם אוטופי" כלומר חסר יכולת למימוש. מרקס הקים את הקומוניזם (זרם רעיוני ופוליטי)  שטען שכל הפועלים צריכים להתאחד ולעשות מהפכה. על קברו נכתב "פועלי כל העולם התאחדו".

-על פי שיטתו של מרקס

 העבודה - קובעת את ערכו של המוצר.  ללא עבודה לא יהיה למוצר ערך. שואל מרקס איך יתכן שאנשים עובדים מבוקר עד לילה ואינם מתעשרים ולעומתם אנשים שלא עובדים כמעט ומרוויחים הון. הוא  השיב שהעשירים מתעשרים על חשבון הפועלים, כדי לקבל רווח גדול יותר מהמוצר משלם הקפיטליסט סכום נמוך מאד לפועל ואת הרווח הוא לוקח אל עצמו.

כדי לפתור את תופעת העבדות מרקס טוען שצריך להעביר את כל הבעלות של הקפיטליסטים  על המפעלים לידי המדינה - כך המדינה היא זאת שתשלם את משכורתם של הפועלים.

-מרקס מצביע על הבעיות בקפיטליסם:

1.נוצר פער עצום בין שני המעמדות.

2.החיפוש אחר מקורות פרנסה נוספים הוביל את הקפיטליסטים להשתלט על אוכלוסיות עניות

3.ישנה תחרות בלתי פוסקת- נוצר מצב שמייצרים סחורה לא בגלל צורך אלא רק בשביל למכור ולהרוויח.

המהפכה הבורגנית- על פי מרקס:

מרקס טוען שלאורך ההיסטוריה תמיד הייתה מלחמת מעמדות שבה היו את הכובשים העשירים והמדוכאים העניים.

מרקס רצה ליצור חברה שבה אין מעמדות אלא כל אחד מקבל לפי צורכו ולא יהיה מצב של מעסיק פרטי ופועלים.

שלב ראשון-כל אדם יעבוד כפי יכולתו ויקבל לפי הישגיו

שלב שני-כל אדם יעבוד כפי יכולתו אך יקבל לפי צרכיו

בחברה הקומוניסטית כל הרכוש יהיה משותף, בחברה כזאת האדם יהיה במרכז ולא הרווח.

המהפכה של מרקס היא לא מקומית אלא אוניברסאלית כלומר כלל עולמית מרקס קורה לכל הפועלים להתאחד ללא הבדל של מוצא גזע ודת ולכן תורמתו מתנגדת ללאומיות. על פי הלאומיות קוראת להתאחד סביב גורמים אתניים ומרקס מבטל את הגורמים הללו ויוצר גורמים אידיאולוגיים להתאחד סביבם

אך למהפכה התעשייתית יש גם יתרון: 

אנגליה היא מדינה אשר אינה התאפיינה בזעזועים פוליטיים כמו צרפת. לא היו בה הרבה מהפכות. בנוסף לכך היא גם לא הייתה מעורבת במלחמות,  לכן לאנשים היה זמן לנסות ולשפר את אורח החיים  שלהם ולהשקיע בפרויקטים ובטכנולוגיה מתקדמת.

 המדינה  עודדה אנשים להמציא פטנטים והבטיחה להם פרסים על מי שיגלה יצירתיות ויביא רעיונות חדשים.

זאת ועוד: כאשר  אנגליה הייתה  בתקופה שקטה ללא מלחמות ומבחינה  דמוגרפית  עולה כמות התושבים . – בעקבות זאת הכלכלה צומחת, יש ביקוש וזה מעודד את התעשייה לצמוח.  

ניתן לראות כי המדינה תמכה באנשים הממציאים ועודדה לחשוב בדרך יצירתית.

זכיות ההצבעה:

רק לבעלי רכוש הייתה האופציה להצביע או להיבחר. הזכות להצביע איננה הוענקה לכל האוכלוסייה.

אך לאחר כמה זמן החליטה להרחיב את זכות הבחירה לגברים.

אך, מאיזה גיל היה ניתן להצביע, לבחור? לכל מדינה גיל הבוחרים היה שונה ממדינה למדינה.

האם הנשים היו יכולות להצביע?

בתחילת המאה התשע עשרה לא הוענקה לנשים הזכות להצביע או לנסות להתמודד.  הגבר היה ראש המשפחה לעומת הנשים שהיו אחראיות על ניהול הבית ובגידול הילדים.

הנשים לא עסקו בעניינים ציבוריים אלא אם הן ממעמד גבוה שעסקו בצדקה בקהילתן.

עבודה במעמד הנמוך- משרתות.

לאחר תהליך התיעוש נשים ממעמד נמוך החלו להשתלב  בתעשיית הכותנה והצמר.  בנות המעמד הבינוני- החלו לשמש כפקידות, מורות וכו' ...

הנשים החליטו להילחם למען זכויותיהן  לשינוי המעמד. הן דרשו:

·     ~זכויות פוליטיות שוות לזכויות של הגברים

·     ~הן דרשו  את זכות הקניין על הרכוש המשפחתי

·     ~הן דרשו זכות בחירה- דבר  זה נקרא סופרז' ולכן כך הפעילות  במאבק  נקראו סופרז'יסטיות

כאשר הן ראו שמאמציהם לא עזרו, הן החליטו לבצע מעשי אלימות.

מאבק הנשים התחולל בכל אירופה וגם הצליח.

הנבחרים היו צריכים לעסוק בתעמולת בחירות.

בנוסף הם קיימו מסע בחירות.

מפלגות סוציאליסטיות שאפו לקדם  את האינטרסים של מעמד הפועלים ולתקן את הסדר החברתי.

י