יום שישי, 25 במאי 2018


מדור חברתי וכלכלי-


אם נחזור לתקופה שלפני המהפכה התעשייתית מדובר בחברה חקלאית . אדונים - בעלי אחוזות וצמיתים  המשועבדים לאדון. חברה זו כונתה "החברה הפאודלית" משמע המעמד נקבע מרגע לידתך ואין כל סיכוי שישתנה מעמדך. איכר היית, איכר תישאר, איכר יהיה בנך, נכדך וכיוצא בזה... כפועל יוצא מכך- נקבעו הזכויות והחובות של כל מעמד ולא הייתה כל אפשרות להטיב ולשפר את מעמדו של האדם בתחתית הסולם. 


מרגע שמתחילה המהפכה התעשייתית , עולה הביקוש לעובדים במפעלים הקמים בערים. מצטמצם באופן ניכר הצורך בחקלאים. ורבים עושים דרכם לכיוון העיר על מנת לחפש את מזלם ולמצוא מקום עבודה ופרנסה נאותה. 
תהליך זה נקרא עיור: כלומר מעבר מהכפרים לערים על מנת להשתלב בתעשייה.  
התנועה לכיוון הערים יצרה מצב חברתי חדש. המעמדות אמנם קיימים, בכל חברה יימצאו עשירים ועניים אלא שבניגוד לחברה הפאודלית ששם הייחוס המעמדי נקבע ע"פ הקרקעות שהוריש לך אביך (האדון). הרי שבעיר יכולת לשנות את מצבך אם היית מספיק חרוץ, פיקח, בחרת בחירות נכונות ואולי מעט מזל - כל אלו אפשרו לאדם להשתלב בתעשייה, להצליח ולפיכך גם להתעשר. כך "נולדו" הבורגנים" - מעמד העירוני בני מעמד הביניים שעסקו בתעשייה (הפכו לבעלי מפעלים ואנשי עסקים), עסקו במסחר וחיו באיכות חיים טובה יותר מאשר הוריהם והורי הוריהם. 
העושר וההצלחה כבר לא נקבעו ע"פ ייחוס משפחתי  בלבד אלא גם על יכולות וכישורים - תהייה מספיק טוב , וחרוץ - תצליח ומעמדך יקבע בהתאם. 
ביה"ס בתקופת המהפכה התעשייתית 
היכולת לנוע ממעמד גם אפשר לספק חינוך ראוי ובריאות מספקת גם לבני המעמד הבורגני (מעמד הביניים) ולא רק לבני האצולה. 

בתי  הספר הם תוצאה של המהפכה התעשייתית - הם קמו כצורך להכשיר את התלמידים במיומנויות בסיסיות כמו קריאה, כתיבה וחשבון על מנת להכין אותם לעתיד ולשלבם מאוחר יותר בתעשייה. 


כמו בכל חברה מעמדות תמיד יהיו. וגם אם באופן רעיוני יש אפשרות להתקדם ולשפר את המעמד הרי שמי שאינו משכיל והוא שייך למעמד הנמוך חייו לא פשוטים 




המעמדות שנוצרו נקראו בשמות שונים :
א.   מעמד הבורגנות הגבוהה – (חיים בעיר). בעלי ההון, בעלי המפעלים, התעשייה, האדמות, בנקאים וסוחרים.
ב.   מעמד בעלי מקצועות חופשיים – רופאים, עיתונאים, עורכי דין. אנשים שלא עסקו בתעשייה , חקלאות או מסחר.
ג.    מעמד הבורגנות הנמוכה – בעלי מלאכה כגון נפחים, סנדלרים, בעלי דפוס, פקידים.
ד.   מעמד הפועלים – פרולטריון. הפועלים שעבדו בתעשייה. כמות האיכרים, כאמור,  הולכת ויורדת. 

בכל מקום שיש מעמדות יהיו: עשירים ועניים, יהיה ניצול ועל כן יחד עם יתרונותיה הגדולים של המהפכה התעשייתית, שיפור אורח החיים של האזרחים, שיפור מעמדם ואיכות שעות הפנאי שלהם, הרי שהיו המונים - פועלים פשוטים שעבדו עבור שכר זעום, לא יכלו לשלוח את ילדיהם לבית הספר והילדים עבדו יחד עימם המפעלים ובמכרות הפחם. נשים יצאו לעבוד (רק נשים ממעמד הפרולטריון - הפועלים). פועלים כבר לא היו משועבדים לאדון שלהם אך בפירוש היו משועבדים לבעל המפעל ולמכונות. עבדו שעות ארוכות, ללא הפסקה, ללא תנאים או זכויות. אם נאלצו להיעדר מיום עבודה הרי שבאותה שנייה פוטרו ובעל המפעל לקח מישהו אחר במקומם, לא היו הפסקות מספיקות, הפועלים נאלצו לתת תפוקה מלאה ללא כל תנאים נאותים בעבודה וזכויות עבודה הוגנות. 

למעשה נוצרו שני מעמדות עיקריים: הקפיטליסטים- תעשיינים, בעלי המפעלים  והפרולטריון - מעמד הפועלים.
הקפיטליסטים - בעלי ההון, בעלי המפעלים. אנשים חמדנים שכל רצונם הוא רק להתעשר, להגדיל את רווחיהם ולצמצם במידת האפשר את ההשקעה שלהם. הקפיטליסטים נחשבו למצליחים, וכל אחד שאף להגיע  למעמדם. אלא שלמעשה שכבה קטנה יחסית של קפיטליסטים שלטה ברוב מוחלט של פרולטריון (מעמד הפועלים) הכפוף לתכתיבים מעמד עני, חסר זכויות בסיסיות המנוצל ללא הרף ע"י המעמד השולט.
1760 נחקק באנגליה "חוק הגידור".  כידוע היכן שיש מעמדות יהיה ניצול והמעמד הגבוה יעשה הכול כדי לשמור על כספו ולהטיב את מצבו ומעמדו.  "חוק הגידור" הוא למעשה חוק שנחקק בפרלמנט הבריטי - בלחץ בעלי האחוזות הגדולות . החוק החדש התיר (=הסכים) לבעלי האחוזות לגדר את שטחי המרעה שלהם ובכך לקבוע ששטחים אלו הם לא ציבוריים אלא בבעלותם הפרטית של בעלי האחוזות. וכך מתאפשר להם לעשות באדמות אלה כרצונם בין היתר להשקיע בכלים חקלאיים תעשייתיים - משוכללים, על חשבון עבודתם של האיכרים, שנותרו למעשה ללא עבודה ונאלצו לחפש מקור פרנסה אחר דבר שהאיץ את תהליך העיור של האיכרים כדי לחפש עבודה כפועלים בתעשייה שנזקקה להרבה ידיים עובדות.  מהלך זה האיץ (קידם) את התעשייה בצורה משמעותית. 
נקודה נוספת שהאיצה את המהפכה התעשייתית הייתה העובדה שבעלי האחוזות נותרו ללא איכרים ועל כן הם השקיעו מכספם על מנת למצוא דרכים חדשות ומשוכללות לפיתוח מכונות ושכלולן. 

 יוצא מכך ששוב העשירים שיפרו את מצבם, השקיעו במכונות  חקלאיות חדשות  והצליחו לשמר את נכסיהם בשעה שהפועלים נאלצו לחפש מקורות פרנסה ולעבוד בתנאי ניצול מחפירים. 





השלכות חברתיות- 

המהפכה התעשייתית חוללה שינוי גדול בחברה במבנה החברתי שהתחלק לפי התפיסה המסורתית, לאצילים, אנשי דת ואיכרים, אלו בדרכ המעמדות שבלטו בחברה בזמן המהפכה  החלה לדעוך חשיבותם של אנשי הדת ואחר־כך האצולה לטובת מעמד חדש, הבורגנות, כשנהירה עצומה של אנשים שעסקו קודם לכן בעיבוד האדמה אל המפעלים יוצרת מעמד חדש של פועלי מפעלים ומכרות, הפרולטריון.
התיעוש שהביאה המהפכה התעשייתית חולל מספר שינויים חשובים ורבי השפעה: הירידה הניכרת במוות  התינוקות כתוצאה מתת-תזונה מאמצע המאה השמונה-עשרה  הובילה לגידול משמעותי באוכלוסייה,] ולשינוי בדפוסי חייהם. המעבר מן הכפר אל העיר חולל את השינוי המשמעותי ביותר. עד פריצת המהפכה חי רוב גדול של התושבים בכפר, שם שימש בעבודה חקלאית למשל כאיכרים. רוב האנשים חיו בבית אחד עם בהמות המשק. המעבר לעיר ולעבודה במפעלים סימן עליה משמעותית ברמת החיים ובאיכותם, עם חדירתה של הכנסה כספית וחידושים כמו בגדים, נעליים ושאר אבזרי לבוש זולים יחסית, אותם ניתן היה להחליף כאשר התבלו, מקומות בהם ניתן לבלות אחרי שעות העבודה, שיפור ניכר בתזונה (כמו אכילת בשר, שהייתה אירוע נדיר, חד או דו שנתי עד אז), חדירה של ידיעת קרוא וכתוב, וכיוצא בזה. העבודה בקרב נשים, שהועסקו עד אז בעיקר בעבודה בשדות, החלה יורדת במקביל לעליה ברמת החיים, כשבקרב המעמד הבינוני (הבורגנות) אף הולכת ומתפתחת התפישה לפיה נשים אינן צריכות לעבוד. ילדים, שעד תחילת המהפכה התעשייתית עבדו בשדות או הועברו לשמש כמשרתים או שוליות (תמורת הזנתם) נכנסו בפעם הראשונה לשוק העבודה כמקבלי שכר. תופעה זו צמחה בבריטניה עד שנות הארבעים של המאה התשע-עשרה, ואז החלה דועכת בהדרגה, כשהעלייה בהכנסת העובדים אפשרה להם לשלוח את ילדיהם לבית-הספר במקום לעבודה.
מנהיג הלודיטים (איור משנת 1812)מנהיג הלודיטים (ציור משנת 1812) מנהיג קבוצת הפועלים
עבור חלק מהאוכלוסייה סימנה המהפכה התעשייתית איום משמעותי. בעלי מלאכה קטנים, שעסקו במלאכות כמו אריגה בנול ידני, עיבוד צמר, תפירה, רצענות, ייצור סיכות, ועוד מצאו את רגליהם נדחקות לטובת הייצור ההמוני, שהיה זול ונגיש הרבה יותר. במקרים רבים, באופן אירוני, התחולל השינוי בעקבות שכלולים שנוצרו בידי מי שהיו בעלי-מלאכה או בני בעלי-מלאכה בעצמם: רוב השכלולים וההמצאות שנולדו במהלך המהפכה התעשייתית היו פרי רעיונותיהם ויוזמתם של תעשיינים וממציאים שבאו ממעמד זה. שינוי זה סימן את שקיעתם של בעלי המלאכה הקטנים ושל הארטיזנים (האוּמנים) ובמקומות שונים נערכו ניסיונות חבלה, התפרצויות לבתי החרושת והרס המכונות החדשות. מנהיגה הידוע של תנועה זו היה נד לוד, על שמו קרויה תנועה זו הלודיטים
עבור אחרים, הייתה המהפכה התעשייתית הבטחה משמעותית. עובדים במפעלים הלכו עם השנים והצטרפו אל המעמד הבינוני (הנמוך והבינוני), שעה שהיזמים - הקפיטליסטים או הבורגנים, לפי ההגדרות שטבע קרל מרקס- הפכו למעמד שהתחרה בכוחו ובהשפעתו במעמד האצולה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה